על סנהדרינה גדולה

מקורות רבנים מרחיבים על רעיון זה - זוהר ג', 173ב: כאשר נפגשים 70 החכמים, הם מושכים אור אלוקי, המנחה אותם בשיקוליהם.

הקמתה מחדש של הסנהדרין הגדולה, בית המשפט העליון של המסורת היהודית, מגלם צעד מכריע לישראל ולעולם. הגוף המחוקק והרוחני הזה, המורכב מ-71 חכמים, נושא במשימה ייחודית: לשמור על הצדק, המוסר ולהדריך את ישראל בתפקיד האור לעמים. כפי שהוזכר במשנה תורה של הרמב"ם (הלכות סנהדרין א, א), על כל דור מוטלת החובה להקים סנהדרין על מנת להבטיח לכידות חברתית ורוחנית.
לסנהדרין יש סמכות עליונה ל:
● לפרש את התורה ולהבטיח את יישומו הנאמן.
● להכיר נביא אותנטי ולזהות את משיח בן דוד.
● מנה מלך, בהתאם לדברים י"ז 14-20, תוך הפעלת שליטה משפטית על שלטונו.
● לפקח על הכהן הגדול, להבטיח ניהול הוגן וקדוש של פעילויות בית המקדש.

בפירושו מכנה רש"י את הסנהדרין "עיני ישראל", תוך שימת דגש על תפקידה כמדריך רוחני ומוסרי.

שיבת ישראל מהגלות, אחדות והקמתה מחדש של התורה המקורית:
שיקום הסנהדרין מייצג את החזרת הסמכות המחוקקת העליונה של ישראל. כשומר על חוקי התורה, לסנהדרין יש את היכולת הייחודית לא רק להוסיף ולפרש חוקים, אלא גם לבטל את אלו שנקבעו בהקשרים ספציפיים של גלות או שליטה זרה. תפקיד זה הוא יסודי בהחזרת העם לנוהג התואם את התורה כפי שיושמה בתקופת מלכות דוד ושלמה, שבה הצדק והאמת היו עמודי התווך של חברה ריבונית ונאורה.

חיבור של גדולי החכמים מכל תחומי החיים – חסידים, ספרדים, אשכנזים, מזרחים ובקרוב גם שבטי ישראל שנתגלו מחדש – סביב סנהדרין מחודשת נותן קול מאוחד לעם ישראל. אחדות חקיקתית ורוחנית זו מגלמת את הנבואה של ישעיהו א' 26: "אשיב את שופטיך כבעבר ואת יועציך כבתחילה. » וכן תהילים 122:4-5: "כי לשם (לירושלים) עולים ישראל לראות את פני ה' להודות בשם ה'. כי יש כיסאות צדק, כיסאות בית דוד".

משימה אוניברסלית: ישראל כמנהיגת אומות.
תפקידה של הסנהדרין אינו מוגבל לישראל. כפי שמתנבא ישעיהו ב, ג: "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים. » הסנהדרין נועדה למלא תפקיד מרכזי בהדרכת עמים בנושאים כמו אתיקה, צדק ושלום עולמי. דיאלוג זה כולל גם אינטראקציה כנה עם מסורות מונותאיסטיות אחרות, כגון הנצרות והאסלאם, כדי לחשוף את התורה כמקור האולטימטיבי לאמת ולהשראה אוניברסלית.

לקראת התגשמות הנבואות:
בהקשר הנוכחי, הסנהדרין יכולה לפעול באופן קונקרטי כדי:
● כתוב חוקה לאומית המבוססת על התורה.
● להילחם בשחיתות ובעוולות חברתיות
● תמכו בחלשים ביותר (האלמנה, העניים והיתומים וכו')
● להגיב לעולם ולהצדיק את אמיתות התורה מול העולם והתגליות המודרניות (מדע, ארכיאולוגיה, היסטוריה).
● להגיב למתנגדים של ישראל ברמה הבינלאומית (דה-לגיטימציה של ישראל / איראן ותעמולה פלסטינית...).
● להגיב ולהפיל האשמות אנטישמיות על נוסחי התלמוד במשך 2,000 שנה (פרוטוקול זקני ציון וכו').
● עורר את העם בערכים של אהבת אלוהים, אהבת לרעך,
● עורר את האנשים בחוכמה ואמת
● לכונן צדק אמיתי בין בני אדם על פי מוסר התורה
●הכן שש ערי מקלט, כפי שנאמר:"תכשיר את הדרך ותחלק לשלושה" ובכך תקים מחדש מערכת כלא של שיקום ולא של הרס.
● הטלת פחד על אויבים (חוק המלחמה)
● דיאלוג עם 2 הדתות הגדולות - הנצרות והאסלאם - כדי לבסס מחדש את האמת ואת תפקידה המקורי של ישראל כמדריכה של אומות:

בהשגת מטרות אלו, הסנהדרין תגלם מצע של אחדות לישראל ומודל של צדק ושלום לעולם.

1. La Sagesse (H'okhmah)
La sagesse est primordiale pour les sages du Sanhédrin. Elle englobe non seulement la connaissance des lois, mais aussi la capacité d'interpréter et d'appliquer ces lois de manière éclairée, en tenant compte du contexte moral et spirituel. Le Talmud enseigne que la sagesse des sages ne se mesure pas seulement à leur érudition, mais aussi à leur capacité à voir au-delà des apparences et à saisir les nuances des situations complexes.

2. La Crainte de D'ieu (Yirat Shamaïm)
Une autre qualité essentielle est la crainte de D'ieu, qui est fondamentale pour les sages du Sanhédrine. La Torah enseigne que ceux qui siègent dans un tribunal spirituel doivent agir avec une conscience aiguë de leur responsabilité devant D'ieu. La crainte de D'ieu permet de maintenir la justice et l'intégrité, en évitant la corruption ou la partialité dans les jugements. Le Talmud affirme que sans crainte de D'ieu, la sagesse elle-même ne peut être véritablement appliquée.

3. L'Humilité (Anavah)
L'humilité est également essentielle. Bien que les sages du Sanhédrine possédaient une grande connaissance et autorité, leur humilité leur permettait de rester ouverts à l'apprentissage et de traiter chaque individu avec respect. Cette vertu est clé dans la Torah, car elle permet de juger sans préjugés et de considérer les autres avec dignité, quelle que soit leur situation sociale ou leur statut.

4. L'Intégrité et la Justice (Tsedek U'Mishpat)
L'intégrité dans le jugement est au cœur des qualités des sages. Le Sanhédrin devait juger avec équité, sans favoritisme, conformément aux principes de justice de la Torah. Les sages étaient tenus de rechercher la vérité dans toutes leurs décisions, mettant de côté toute influence extérieure ou personnelle. Le rôle du Sanhédrin était de garantir la justice sociale, en s'appuyant sur les lois divines et en veillant à leur application juste et morale.

5. La Patience (Savlanut)
La patience est une vertu indispensable pour les sages, surtout lorsqu'il s'agit de rendre des jugements complexes ou d'examiner des témoignages contradictoires. La patience permet aux sages du Sanhédrin de prendre le temps nécessaire pour réfléchir et analyser chaque situation en profondeur, en évitant les décisions hâtives et en recherchant toujours la vérité et la justice.

6. La Capacité à Enseigner (Limoud Torah)
Les sages du Sanhédrin ne se contentaient pas d'appliquer la Torah, mais ils étaient aussi des enseignants. Leur mission incluait la transmission de la sagesse divine aux générations futures. L'enseignement de la Torah, dans toute sa profondeur, est un rôle central de la figure du sage. Ceux qui siègent au Sanhédrin étaient responsables de guider le peuple dans sa compréhension des lois divines et de leur application dans la vie quotidienne.

7. La Maitrise des Langues (Lashon)
Une qualité supplémentaire est la maîtrise des langues. Les sages du Sanhédrin étaient souvent polyglottes, maîtrisant plusieurs langues humaines. Cette compétence leur permettait de comprendre et de juger des affaires impliquant des personnes de différentes origines et cultures, assurant ainsi une justice équitable et éclairée. Le Talmud souligne l'importance de cette compétence pour éviter les malentendus et garantir des jugements précis.

8. L'Amour des Créatures (Ahavat Habriot)
Enfin, l'amour des créatures est une qualité essentielle. Les sages du Sanhédrin étaient appelés à aimer et respecter toutes les créatures de D'ieu, reconnaissant la dignité inhérente à chaque être humain. Cette compassion et ce respect étaient fondamentaux pour rendre des jugements justes et empreints de miséricorde. Le Talmud enseigne que celui qui aime les créatures de D'ieu est digne de recevoir la sagesse divine.
Ces qualités, combinées, permettaient aux sages du Sanhédrin de remplir leur rôle avec sagesse, justice et compassion, guidant le peuple d'Israël selon les principes divins.

Le Coeur des Rois est dans les Mains de D'ieu... (Proverbes 21:1)

 ● Moïse, fut choisi non pour sa force, mais pour son humilité et son profond dévouement. Lorsqu’il s’éloigna du troupeau pour retrouver une brebis égarée, D’ieu vit en lui un berger digne de guider Son peuple. Car un véritable dirigeant est celui qui ne laisse personne derrière, qui veille sur les plus vulnérables avec un soin inlassable.

 ● Lorsque D’ieu choisit David, un jeune berger sans apparence ni renommée, Il nous enseigne que Lui seul guide Israël et désigne ses dirigeants. Ce choix ne repose ni sur l’apparence ni sur la popularité, mais sur une vision divine que l’homme ne peut percevoir, comme il est écrit : « Mais D'ieu dit à Samuel: "Ne considère point sa mine ni sa haute taille, celui-là Je le repousse. Ce que voit l'homme ne compte pas : l’homme ne voit que l'extérieur, D"ieu regarde le coeur" (Samuel I, 16:7).
Tout comme Moïse, David, en tant que berger, était prêt à risquer sa vie pour une simple brebis, l'arrachant de la gueule d’un lion. Mais il veillait aussi à nourrir d’abord les plus faibles du troupeau, afin qu’ils ne soient pas défavorisés face aux plus puissants (Samuel I, 17:34-37). Ce geste ne relevait pas seulement de la justice, mais d’une vision profonde : gouverner, c’est prendre soin de chaque créature et de chacun, même du plus ignoré, afin de rendre la vie ensemble plus juste et harmonieuse.

 ● Lorsque Salomon monta sur le trône, D'ieu lui apparut en songe et lui demanda ce qu'il désirait. Malgré son jeune âge de 12 ans, il ne demanda ni richesse ni victoire, mais pour seule requete 'la sagesse du cœur' pour gouverner le peuple de D'ieu avec justice (1 Rois 3:9-13). Cette purete de coeur plut à D'ieu et son règne, transforma son époque en un âge d’or, non seulement pour Israël, mais pour toute l’humanité. Sous son règne, le Sanhédrine siégeait à ses côtés, et la paix, ainsi que la prospérité, se répandirent sur la terre. La résidence divine fut alors établie, dans un monde rendu apte à la recevoir.

Ces exemples nous rappellent que le véritable dirigeant d'Israël ne repose ni sur l’intelligence seule, ni sur la force, mais sur une sagesse du cœur. Un vrai dirigeant sait écouter, comprendre et aimer son peuple. Il guide non par le pouvoir, mais par la vision, non par l’intérêt personnel, mais par l’élévation collective. C’est précisément cette qualité prinicpale que D’ieu rapppelera à David lorsqu'Il lui dit : " Tu aimes la justice et tu hais l'injustice ; c'est pourquoi D'ieu, ton D'ieu, t'a oint d'une huile de joie, plus que tes compagnons. "  et tout autant en lui rappelant pourtant ses origines simples : « Je t’ai pris derrière le troupeau pour que tu sois chef sur Mon peuple Israël » (Samuel II, 7:8).

Plus que jamais, Israël a besoin de retrouver cette sagesse vivante, capable d’éclairer le chemin vers l’avenir avec droiture, bienveillance et courage. Car c’est ainsi que s’ouvrent les portes de la véritable royauté, celle qui conduit à la rédemption et à l’âge d’or promis par la Torah.